תמוז תשע"ד
בס"ד
לאחרונה קמו מעבדי קלפים בטענה עתיקה/חדשה שהקלפים בהם משתמשים כלל עם ישראל פסולים לשיטת הרמב"ם והגאונים ואף הגדילו לטעון שגם הראשונים המכשירים את הקלפים דידן המעובדים ב"סיד" הכשירו את הקלפים רק בדרגת "דיעבד" משום "עת לעשות"...
לאחרונה קמו מעבדי קלפים בטענה עתיקה/חדשה שהקלפים בהם משתמשים כלל עם ישראל פסולים לשיטת הרמב"ם והגאונים ואף הגדילו לטעון שגם הראשונים המכשירים את הקלפים דידן המעובדים ב"סיד" הכשירו את הקלפים רק בדרגת "דיעבד" משום "עת לעשות"...
ולא זו בלבד, אלא חיברו ספר בעניין קלף מעופץ בו מתייחסים בזלזול ל"ראשונים" ואחרונים, ובהזות ועזות רוחם דוחים וסותרים ומעמידים סברות קש מבטנם בלא העיון הנדרש.
לשיטתם יש להחזיר "עטרה ליושנה" וכל עם ישראל מדקדקי המצוות חייבים להחליף את כל הסת"ם שברשותם, כדי לצאת ידי כל השיטות...
הם טרחו להסריט את הגר"ח קנייבסקי רוכש שתי מזוזות הכתובות על קלף המעובד ב"עפצים", כדי להוכיח לכל כי אכן נכונה שיטתם (אך "שכחו" לפרסם שצד העור לו הם קוראים "קלף" הוי "דוכסוסטוס" לשיטתינו ופסול לתפילין וס"ת לכו"ע, ורק מזוזות ניתנות להכתב גם על "קלף" וגם על "דוכסוסטוס")
טענותם כלפי כל גאוני ופוסקי הדורות:
• "טעיתם" - כי תשובות הגאונים שהיו לפניכם היו משובשות.
• "הכשרתם בדיעבד" - משום "עת לעשות".
• "לא ידעתם" - כיצד מעבדים ב"עפצים".
כלומר לשיטתם:
רבינו תם ושאר בעלי התוספות, התרומה, אור זרוע, המנהיג, העיטור, הרשב"א, המאירי, הרא"ש, הר"ן, המרדכי, הטור, הסמ"ג, היראים, המכריע, האגודה, מהר"ם, ר' אליעזר מטוך, ריקאנטי, ורוב הראשונים ... וכן מרן המחבר, הרמ"א, הלבוש, הב"ח, צמח צדק (הקדמון), הגר"א, רבי עקיבא איגר, חתם סופר, שלחן ערוך הרב, משנ"ב, חזו"א וכל גדולי ישראל ראשונים אחרונים ופוסקים ב- 900 השנים האחרונות...
• הניחו תפילין "דיעבד"
• טעו והטעו את כלל ישראל ה' ירחם...
פנינו אל הרב בועז העברי שליט"א להגיב על דברי המעוררים:
תחילה ברצוני להודיע שהחלטתי לפנות לרבנים אשר נתנו הסכמות לדברי אחד היצרנים, לברר האם יתכן שקראו את כל דבריו והסכימו עימהם.
אור לי"ב אייר תשע"ד פניתי לרה"ג הרב עזריה בסיס שליט"א שכתב הסכמה לאחד היצרנים, וזאת אחרי שיידעתי את אותו יצרן מראש והודעתיו שאשמח אם יצטרף.
הרה"ג עזריה בסיס הודיעני נחרצות, שהדגיש בפני היצרן שכל דבריו בהסכמה הם ע"פ הרמב"ם לשיטת יהודי תימן בלבד. וכן מילותיו שמהם משתמע כאילו קלף המעובד ב"סיד" הוא בדרגת דיעבד או אילו ראה מרן המחבר את תשובות הרמב"ם היה חוזר בו, היו מתוך משמעות דברי היצרן בלבד ואינם נוגעים כלל לבני אשכנז וספרד.
וכן ברור שהראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים פסקו שעיבוד ב"סיד" הוי לכתחילה.
בו ביום פניתי לרה"ג הרב שלמה מחפוד שליט"א שהצטרף בחתימתו בעבר לרה"ג הרב עזריה בסיס שליט"א, והוא טען שהודיע מפורשות בעת הצטרפותו לחתימה שאינו קובע דיעה אישית אלא סומך על הרב בסיס שליט"א.
הרה"ג פנחס קורח שליט"א אישר שבהסכמתו דן רק למי שרוצה ללכת בדעת הרמב"ם, אך פשוט ששאר הפוסקים והראשונים הכשירו עיבוד ב"סיד" לכתחילה.
וזאת למודעי כל יצרני הקלף "המחודש" אינם מעבדים כשיטת הגאונים והרמב"ם "מליח קמיח ועפיץ" אלא לוקחים קלף רגיל דידן המעובד בסיד, סותרים את שיירי הסיד ומעבדים שוב בעפצים. את הקלפים הם מגרדים כשיטת הגאונים (ראה להלן) שלא ישאר שום "ליצה" (אשר לפי הביה"ל הוי ספק בדאוריתא שיתכן שאינו נקרא כלל קלף!). א"כ היצרנים הטוענים להדר כשיטת הגאונים חולקים בעצמם על הגאונים והרמב"ם והכל לפי סברתם והבנתם נגד כל הבנת הראשונים והפוסקים עד דורינו.
כפי שציינתי בספרי, לא ניתן להדר את שתי השיטות וכדברי המאירי (בית הבחירה שבת פ"א) שכתב בעניין זה:
"ומ"מ כמה קשה המחלוקת שהרי בתפלין הכשר לשיטתנו פסול לדבריהם, והכשר לדבריהם פסול לשיטתנו, ויי' יכפר בעד ורחמנא ליבא בעי" עכ"ל. (ועכ"ז לא נהג אחרת ממנהגנו כיום!).
כלומר, לשיטת הרמב"ם ו"הגאונים" אין די בעיבוד העור ב"עפצים", אלא הכרעתם בסוגיית מהו "קלף" ומהו "דוכסוסטוס" הפוכה מהכרעת מרן המחבר וכל האחרונים. ולכן כל המחליט ל"הדר" כשיטת "היצרנים" צריך לדעת שכל ס"ת והתפילין שיכתבו על "קלף" לשיטתם, פסולים בוודאות לשיטת מרן המחבר וכל הפוסקים במאות השנים האחרונות!
בהקדמה לקונטרסי "בירורים למעשה בענייני תפילין", הבאתי את דברי בעל ה"בני יששכר" בספרו "אגרא דכלה" (פרשת קרח):
"והחסיד המתגעגע לעבודת השם, בראותו שהעבודה הזו היא רצון השם יתברך,מדקדק בה יותר מן הדין המפורש בתורה. והנה מה טוב ומה נעים הדבר, באם על ידי הדקדוק ומילי דחסידי הלזה, אינו מבטל בזה איזה דבר עקרי בתורה. מה שאין כן אם על ידי זה מבטל דבר עקרי בתורה, אין לך טפשות גדול מזה וענוש יענש" עכ"ל
ובנד"ד, זהו "הידור" שמביא הפסד מצוה דאורית' על פי כל הפוסקים לאורם אנו הולכים, בלי מחלוקת כלל!
ועוד, המעיין
בקונטרסי ימצא שחלק מהראשונים המכשירים לכתחילה עיבוד ב"סיד" אף סוברים שעיבוד סיד מהודר יותר מעיבוד עפצים וכן כתב ר"ת במפורש במחזור ויטרי (ראה להלן) וכן הראבי"ה (סי' אלף קמ"ט) כתב וז"ל: ונ"ל שהעור המעובד בעיבוד טוב כמו שלנו שהוא טוב יותר ממליח וקמיח ועפצים, שהוא כשר ואין צריך עיפוץ אלא למלח וקמח שאינם עזים כסיד עכ"ל ...
להעלות על הדעת שגאוני הדורות "טעו", זוהי לזות שפתיים וכפירה ר"ל שתוצאותיה מי ישורינו.
להעלות על הדעת שגאוני הדורות "טעו", זוהי לזות שפתיים וכפירה ר"ל שתוצאותיה מי ישורינו.
לחשוב שההשגחה סיבבה שבגלל סיבות הגלות, כלל עם ישראל יהיה "קרקפתא דלא מנח תפילין" או לחילופין מקיים כביכול מצוה משום "עת לעשות", היא תחילת עקירת יסודות הדת.
בזמנינו מתגלים "כתבים" ותגליות שבעזרתם עלולים "אנשי דלא מעלי" לטעון לשינוים קיצוניים בפסיקה המקובלת.
וכפי שכתב החזו"א (קובץ אגרות ח"א אגרת ל"ב) על כתבי יד חדשים:
"וכמעט שלא ראיתי תועלת להגיע אל האמת ע"י הגרסאות שנחפשים מהגניזות, רק כולם תועלת לעוות משפט ולעקם האמת,וראוי היה לגונזם, שההפסד יתר על השכר" עכ"ל
ויש שכתבו לאחד היצרנים: "והוכיח במישור שמה שכתב ר''ת מחמת שלא ידעו צורת העיבוד ובלית ברירה הכשירו בדוחק" עכ"ל
האמנם כך?
- אם כן מדוע הראשונים ר"ת וראבי"ה שהביאו את שיטת הגאונים סברו שעיבוד ב"סיד" עדיף על עיבוד ב"עפצים"?
- וכן מדוע בתשובת נטרונאי גאון שהיתה לפני רבינו הטו"ר (יו"ד סי' רע"א סע' א') כתב שרב משה גאון שהכשיר קלפים מעובדים ב"סיד" אף על פי שלא עיבדו את העור "לשמה" וזאת משום "עת לעשות" ולא דן כלל על עיבוד ב"סיד" דלא הוי קלף כלל ופסול! וזה אינו כפי שניסו היצרנים לטעון (רק בסע' ב' שאחריו, דן רבינו הטו"ר כיצד מעבדים קלף והביא גם דעת ר"ת המכשיר עיבוד "בסיד").
- ותמיהה רבתית על מרן המחבר וכל הראשונים והפוסקים הספרדים שהיו בעלי מסורת עיבוד ב"עפצים", הכריעו בפשטות שאין הפרש בין עיבוד ב"סיד" לעיבוד ב"עפצים" ולא מצאנו אף אחד מהראשונים שיטען שעיבוד ב"עפצים" עדיף עדיף על עיבוד ב"סיד".
עוד כתבו : "וכן הוכיח שאילו היה לפני הפוסקים דברי הגאונים ותשובות הרמב''ם - ואילו היו בקיאים בעיבוד הקלפים ע''י עפצים או כיוצא בהם לא היו מקילין ע''י עיבוד סיד בלבד" עכ"ל
אלו דברים חמורים שמסוגלים למוטט את הפסיקה כולה בטענת "אילו היה לפניהם"... כי רק בדברים המוכחים בעליל ניתן להשתמש בטענה זו, ואילו בנד"ד השאלות רבות:
- וכי מרן המחבר שבא מתפוצות ספרד וזכה למגיד, לא היה בקיא בעיבוד ולא היו נהירין לו דברי הגאונים ותשובות הרמב"ם על בוריין? והרי מביא עשרות תשובות הרמב"ם הן ב"כסף משנה" והן ב"בית יוסף וכן הטור מביא מתשובות "הגאונים"! וכן פסק בהלכות עיבוד (יו"ד רע"א סי' ב') על פי דעת הרא"ש והר"ן שהיו לפניו אשר הביאו את דעת הפוסלים וחלקו עליהם עי"ש.
- וכי רבינו הרא"ש שהיה במחוזות אשכנז וספרד לא היה בקיא בעיבוד "עפצים" ולא דן בשיטת הגאונים? והרי מביא מפורש את שיטת הפוסלים וחולק עליה!
- וכי הרשב"א שהיה במחוזות ספרד וכן שאר ראשונים שפסקו שעיבוד "סיד" אף עדיף על עיבוד "עפצים", פסקו ודנו על דבר שלא היו בקיאים בו?
לכן ראיתי לנכון להשיב נכוחה על טענותיהם כשיטתם.
אין הלל"מ שצריך לעבד ב"עפצים" אלא כפי שכתב הרמב"ם בתשובה לחכמי לוני"ל (אותה מביא מרן המחבר ב"כסף משנה" הלכות ס"ת פ"א הי"א):
"והוצרכו לעבדן לשמן לפי שיזהר בעיבודן למען יעמדו ימים רבים" עכ"ל
כלומר, כל עיבוד המתקיים ימים רבים כשר לכתיבת סת"ם.
ועוד, הראשונים הוכיחו מלשון הגמ' (מנחות ל"א:) שהיו ידועים לחכמי הגמ' עיבודים אחרים הכשרים לס"ת מלבד עיבוד ב"עפצים" ודומיו.
ידוע לחוקרי הדורות, כי בתקופת "הגאונים" התחוללה מהפכה בענף הבורסקאות בעולם כולו. בכל העולם עברו לעיבוד ב"סיד" משום שאיפשר כתיבה נאה משני עברי הקלף וכריכתו לספר נוח לקריאה ודיפדוף, בניגוד לעיבוד ב"עפצים" בו הכתיבה היתה במגילות נגללות על צידן האחד בלבד! פשוט שעד תקופת "הגאונים" לא עיבודו ב"סיד" בצורת העיבוד המוכּרת לנו, אלא השימוש ב"סיד" היה בעיקר להסרת השיער בלבד (כי אחרת מדוע המהפיכה בענף הבורסקאות אירעה רק בתקופת הגאונים?).
כידוע, עיבוד "עפצים" מפרך, וכדברי הגמ' "אוי לו מי שאומנותו בורסקי" וכן "אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר". עיבוד ה"עפצים" לוקח זמן רב, מלכלך, מייגע וריחו לא נעים כלל. לעומתו עיבוד ה"סיד" מהיר ביותר ובפרק זמן קצר ניתן להכין כמות עצומה של קלפים נאים הראויים לכתיבה משני העברים וכך מכפילים את שטח הכתיבה ומורידים את מחיר הקלף!
בתקופת "הגאונים" טרם הוכחה עמידותו של הקלף המעובד ב"סיד" ולכן לא יכלו "הגאונים" להכשירו, וכן הרמב"ם פסל אחריהם. אך "הראשונים" שאחריהם, נוכחו לראות שעיבוד קלף ב"סיד" מתקיים טוב יותר מעיבוד ה"עפצים", ולכן הכשירו לכתחילה את הקלפים המעובדים ב"סיד" על אף דעת הפוסלים שהביאו.
כן מוכח מלשון ר"ת במחזור ויטרי סי' תקי"ז: "נמצינו למידין דדיפתרא אסורה לספר תורה. וגם רבינו (חיי) [האי] פסק ור"ח משמו דמעבדינן בעפצים [כדמפורש בערוך] בערך דוכסוסטוס. ונראה לי שהעור המתוקן בעבוד טוב כגון שלנו שהוא טוב ממליח וקמיח ועפצים שהוא כשר ואין צריך עיפוץ. אבל למליח וקמיח צריך עיפוץ. שאין מליח וקמיח עזים כסיד. ושריית מים שלנו" עכ"ל.
וכן תוד"ה "קלף ודוכסוסטוס" (שבת עט:) "וא"ת קלפים שלנו דלא עפיצן היכי מיתכשרי ואומר ר"ת דתיקון שלנו חשיב כעיפוץ" עכ"ל וכן תוד"ה "דיפתרא" (מגילה יט.) ועוד…
וכן הרמב"ן (שבת עט:) "וכן פי' הרמב"ם ז"ל הספרדי, ומיהו אפשר שהוא אמת לפי שלא היה להן עיבוד של קיימא אלא העפצים כדאמרי' בגטין (י"א א') והא בעינן כתב שאינו יכול להזדייף בדעפיצין, משמע שכל שאר העבודין שלהן יכולין היו להזדייף, ואפשר שמפני כך פסלום לס"ת דבעינן כתיבה תמה וליכא, א"נ דלאו ספר מיקרי אבל לדידן דאית לן עבודין אחרים שאינן יכולין להזדייף וכותבין בהן גטין ושטרות אפשר שיהיו כשרים אף לס"ת." עכ"ל
וכן הרשב"א (מגילה יט.) "וקלפים שלנו אע"פ שאינן מעופצין כשרין דעבוד שלהן שהיו מעבדין בקמח ועפצים לא היה טוב עד שיהא מעופץ אבל שלנו שאין אנו מעבדין כן טוב כמעופץ ואינו יכול להזדייף דריעות הדפתרא מפני שהוא יכול להזדייף" עכ"ל.
וכן הר"ן, הרא"ש, המרדכי, המאירי, אור זרוע, היראים, המנהיג, המכריע ועוד ראשונים שמביאים את דעת הפוסלים וחולקים עליהם ופוסקים שעיבוד ב"סיד" הוי לכתחילה.
כן מוכח מלשון ר"ת במחזור ויטרי סי' תקי"ז: "נמצינו למידין דדיפתרא אסורה לספר תורה. וגם רבינו (חיי) [האי] פסק ור"ח משמו דמעבדינן בעפצים [כדמפורש בערוך] בערך דוכסוסטוס. ונראה לי שהעור המתוקן בעבוד טוב כגון שלנו שהוא טוב ממליח וקמיח ועפצים שהוא כשר ואין צריך עיפוץ. אבל למליח וקמיח צריך עיפוץ. שאין מליח וקמיח עזים כסיד. ושריית מים שלנו" עכ"ל.
וכן תוד"ה "קלף ודוכסוסטוס" (שבת עט:) "וא"ת קלפים שלנו דלא עפיצן היכי מיתכשרי ואומר ר"ת דתיקון שלנו חשיב כעיפוץ" עכ"ל וכן תוד"ה "דיפתרא" (מגילה יט.) ועוד…
וכן הרמב"ן (שבת עט:) "וכן פי' הרמב"ם ז"ל הספרדי, ומיהו אפשר שהוא אמת לפי שלא היה להן עיבוד של קיימא אלא העפצים כדאמרי' בגטין (י"א א') והא בעינן כתב שאינו יכול להזדייף בדעפיצין, משמע שכל שאר העבודין שלהן יכולין היו להזדייף, ואפשר שמפני כך פסלום לס"ת דבעינן כתיבה תמה וליכא, א"נ דלאו ספר מיקרי אבל לדידן דאית לן עבודין אחרים שאינן יכולין להזדייף וכותבין בהן גטין ושטרות אפשר שיהיו כשרים אף לס"ת." עכ"ל
וכן הרשב"א (מגילה יט.) "וקלפים שלנו אע"פ שאינן מעופצין כשרין דעבוד שלהן שהיו מעבדין בקמח ועפצים לא היה טוב עד שיהא מעופץ אבל שלנו שאין אנו מעבדין כן טוב כמעופץ ואינו יכול להזדייף דריעות הדפתרא מפני שהוא יכול להזדייף" עכ"ל.
וכן הר"ן, הרא"ש, המרדכי, המאירי, אור זרוע, היראים, המנהיג, המכריע ועוד ראשונים שמביאים את דעת הפוסלים וחולקים עליהם ופוסקים שעיבוד ב"סיד" הוי לכתחילה.
לכן פירשו הראשונים בסוגיית הגמ' הנ"ל "הא דלא אפיצן, הא דאפיצן", שקלף המעובד ב"עפצים" נראה "ישן" ולכן תפירת קרע בו אסורה, מאחר ונראה למתבונן שנתפר עקב בלאי והוי גנאי לס"ת, אך קלף המעובד ב"סיד" נראה חדש לאורך זמן, ולכן מותר לתופרו. (עיין בקונטרס "בירורים למעשה בענייני תפילין" מהדורה רביעית בפרק שלישי וכן בתחילת פרק שני).
אין בלשון הראשונים והפוסקים ובראשם מרן המחבר (שראה בעליל את תשובות הגאונים והרמב"ם כמבואר לעיל), שום רמז שעיבוד קלף ב"סיד" הוי דיעבד או משום "עת לעשות", ולא כפי שהיצרנים ניסו לטעון!
ועוד, יש לדעת שלא ברירא לן מהו ה"ראק" עליו דיברו הרמב"ם והגאונים. בגאונים עצמם מצאנו הגדרת שונות במהותו. יש הסובר שהוא כעין "דפתרא" דמליח וקמיח ולא עפיץ. ויש הסוברים ש"ראק" הוא "חיפה" דמליח ולא קמיח ולא עפיץ. ויש הסובר שהוא העור המליח והשרוי בסיד ואינו עפיץ. ויש הסובר שהוא "מצה" דלא מליח ולא קמיח ולא עפיץ. וברמב"ם כתב שעושין אותו בסיד ולא הזכיר אם הוא מליח וקמיח.
כלומר, נחלקו הגאונים והרמב"ם במהות ה"ראק" אם הוא "מצה"/"חיפה"/"דפתרא". וברא"ש (בסוף הלכות קטנות לרא"ש הלכות ס"ת) מוכח דסבירא ליה שה"ראק" עליו דברו הגאונים אינו הקלף המעובד בסיד כפי שאנו עושים היום וז"ל: ולא התירו אלא מר רב משה מחיפה ז"ל [בלבד] הוי קרי להדק קלף. ולא קלף ניהו, חיפה שמיה דמליח ולא קמיח ולא עפיץ עכ"ל כלומר קלף שאינו מעובד ופסול גם לשיטתינו. והביאו הדרישה (יו"ד רע"א סק"ב) וכתב עליו וז"ל: ר"ל שרבינו משה גאון פירשו כן ולא שהוא ג"כ סבירא להו הכי. עכ"ל
היוצא מכל דברינו דלא ברירא לן מהו ה"ראק" אותו פסלו הגאונים ומלשונם משמע שמדובר על קלף שאינו מעובד כל צורכו.
ע"פ דברינו בקונטרס הנ"ל שיסודם בלשונות כל הראשונים המכשירים לכתחילה עיבוד ב"סיד", מוכח בעליל שאם "הגאונים" וה"רמב"ם היו רואים כיצד מתקיים קלף המעובד ב"סיד" לאורך השנים היו פוסקים שעיבוד ב"סיד" הוא היותר מהודר, משום "זה קלי ואנוהו".
הבה נעשה חשבון, האם יש הידור בקלף המעובד בעפצים
- "הגאונים" והרמב"ם סוברים שקלף הקרוי "רק/ריק/ראק/דק" פסול (כפי שהבאנו לעיל לא מוכרע שהוא הקלף המעובד ב"סיד" כפי שמעבדים בזמנינו). יסוד דינם נובע מההכרח לקחת קלף שמתקיים לאורך השנים (כי אין הלל"מ שיהיה הקלף מעובד דוקא ב"עפצים" ודומיו).
לעומת זאת - גם אם נאמר שאכן "ראק" הוי הקלף דידן, מוכח מצד המציאות שקלף המעובד ב"סיד" מתקיים אף טוב יותר מקלף המעובד ב"עפצים". על יסוד דבריהם הנ"ל, אנו הרי יודעים שקלף המעובד ב"סיד" מתקיים לאורך השנים, א"כ ודאי הגאונים" והרמב"ם היו פוסקים שקלף המעובד ב"סיד" הוי מהודר יותר.
- ר"ת והראבי"ה סוברים, שקלף מעובד ב"סיד" יותר מהודר מקלף המעובד ב"עפצים".
- כל שאר הראשונים והפוסקים סוברים שמבחינה הלכתית אין הבדל בין קלף המעובד ב"סיד" לבין קלף המעובד ב"עפצים".
- אין מחלוקת שקלף המעובד ב"סיד" נראה נאה יותר מאשר קלף המעובד ב"עפצים", א"כ מצד "זה קלי ואנוהו יש לקחת קלף המעובד ב"סיד".
- אם רוצים ללכת ממש בשיטת "הגאונים" והרמב"ם יש לקחת עבור ס"ת ותפילין קלף הנחשב פסול לפי כל הראשונים והאחרונים ב 900 שנה האחרונים. כי מה שנחשב אצלנו "קלף" נחשב אצל "הגאונים" והרמב"ם "דוכסוסטוס", ותפילין שנכתבו ע"ג "דוכסוסטוס" פסולים לכו"ע! (אמנם מצאנו שאומרים פלגינן אך במקרה זה מה שנחשב לשיטתנו קלף הוי "דוכסוסטוס" לשיטת "הגאונים" והרמב"ם ופסול, א"כ מה הרווחנו?).
זוהי תשובה חלקית לסכור פיהם של היוצאים כנגד פוסקי הדורות במאות השנים האחרונות ר"ל. כעת אחרי פירסום דבריהם הנני סמוך שיצטרפו בקרוב אברכים רבים ללמוד את סוגיית ה"עיבוד" בעיון, ולהגיב על דברי היצרנים. זוהי סוגיה רחבה וקשה, אשר לקח לי ללומדה זמנים טובא...
אין לציבור יראי השם לשנות, וכל המשנה ידו על התחתונה.
החותם בכאב
בועז העברי
צירפתי לכל המעוניינים את שני הפרקים בספרי העוסקים בסוגיית עיבוד הקלף והמסתעף
(פרק ג' הוקדם לפרק ב' מאחר ועוסק ישירות בעניין).
בעניין הדברים שנכתבו נגדי באתר של יצרן קלף מעופץ, אחרי קריאה בקופיא הגעתי שסגנון ורמת הטענות אינה מזקיקה תגובה כלל. כל אברך צעיר בר דעת שיתחיל ללמוד את הסוגיא יראה נכוחה כיצד "הסכיל" בבניית טענותיו שאין בהם ממש...